<h1>ספר האסופות סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף סו.</h2>
חלב שנפל בקדירה ונמס כולו או חציו, משערי' כדהוה מעיקרא שהרי לא נבלע בקדירה אלא בתוך מאכל, ואי לא ידע כמה הוה, משער לחומרא לפי מראות העין ור' אבי' מוסיף ואומר אע"פ שהחלב צף וקפא מלמעלה, אפילו הכי אם היו נוטלין כלו, כבר נבלע בשאר המאכל, ותו דקיימא לן כר' יהושע דתנן בפרק ד' דתרומה [מי"א] סאה תרומה שנפלה על פי מגורה וקפאה, ר' אליעזר אומר אם יש שם בקפוי, תעלה באחד ומאה וכו' ועוד נבאר כיון דקיימא לן כרבא נגד אביי בר מיע"ל קג"ם אז הלכה כרבא דאמר בפרק בתרא דע"ז [ס"ו ע"א] דבתר שמא אזלינן ולא בתר טעמא, להקרות מין במינו, פסק רבינו שב"ט הילכתא שאור ועיסה שתי שמות הן, ומשער בס' אע"פ ששניהם עיסה, דומיא דחומץ ויין דהן שני מינים ואיל ושור ועז ג' מינין ומשערינן בס' דחלוקין בשמותיהן ואע"ג דכלהו בשר, ואפילו נבלה בשחוטה, אבל נראה דכל בשר מין במינו הוא, ואינו בטל אלא ברוטב רכה שיש בו מים הרבה, דסלק את מינו כמי שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו, [ואפי' הוי מינו רובה ודבר אחר מיעוטא] אבל ברוטב עבה שיש בה דק דק של בשר במשהו (ואפילו הוי מינו רובה, ודבר אחר מיעוטא), ומצאתי דדייק בהלכות כל איסור שאינו מיצירתו כגון שנתנבלה, או טהור שנתבשל עם הטמא וקבל איסורו, ושוב נתערב הטהור בשאר בטל, ובלבד שיהא קטן שאינו ראוי להתכבד בפני אורחים וחתיכה חשובה שנשברה בטל חשיבותה כדאמרי' בהניזקין [נ"ד ע"ב] לגבי נפלו ונתפצעו והמתיישב בפרק גיד הנשה בפר"ש ובנזיר ובמעילה ימצא כן, ויש לשונות אחרות, ואין בהן ממש.
